גודש פזיולוגי

בימים הראשונים שלאחר הלידה, השדיים עדיין רכים ומייצרים קולוסטרום, החלב הראשוני. הקולוסטרום בא בצבעים שונים ובכמות שעשויה להיראות קטנה, אבל היא בדיוק הכמות הדרושה. הקולוסטרום עשיר בפקטורי חיסון המגנים על הרך הנולד.
תוך 72 שעות תרגישי שינויים בשדיים. הם יתמלאו, יתקשו, יתחממו ואולי ייעשו רגישים, בשעה שייצור החלב יתגבר והקולוסטרום יתחיל להפוך לחלב בשל. המונח המתאר שינוי זה במלאות השדיים נקרא “גודש פיזיולוגי”.
נשים רבות מרגישות בשלב זה אי נוחות קלה עד מתונה, וזה נורמלי. יש נשים ששלב זה נמשך אצלן יממה אחת בלבד, אבל אצל אחרות הגודש חזק יותר ועשוי להימשך מספר ימים.

שדייך יסתגלו עם הזמן וייצרו בדיוק את כמות החלב המתאימה לתינוקך. במקרה של גודש המלווה בכאבים קיצוניים או ממושכים, פני לקבלת עזרה מיועצת ההנקה או מהצוות הרפואי המטפל בך. תינוקך עוזר לך לנהל את הגודש הפיזיולוגי על ידי יניקת חלב תכופה. פירוש הדבר הוא שכדאי להניק לפחות 8 עד 12 פעמים ביממה. אם תינוקך אינו תופס את הפטמה כהלכה או שאינו אוכל לעתים קרובות, השדיים עלולים להתמלא מדי. (ניתן גם לשאוב כדי להקל את הגודש).
מלאות זו פוגעת בגמישות השד והפטמה, והדבר עלול לגרור בעיות נוספות בתפיסת הפטמה ו/או פצעים בפטמות.
גודש פיזיולוגי אמור לחלוף תוך 4 עד 5 הימים הראשונים. אם הוא נמשך, התייעצי בצוות הרפואי התומך בך.
 

גודש פתולוגי

אם הבעיה נמשכת או שתחושת המלאות והכאב החזקים מופיעה לאחר 7 עד 10 ימים, ייתכן שמדובר בגודש פתולוגי הנובע מבעיה בניקוז השדיים.
הסיבה לצינוריות חסומות היא בדרך כלל תפיסה לא טובה של השד על ידי התינוק, ובעקבות החסימה מופיע גודש.
השד נעשה רגיש, לפעמים בנקודה מסוימת, ולפעמים יש אדמומיות אזורית.
שינוי תנוחת ההנקה יכול לעזור, וכן עיסוי של האזור הרגיש לפני ההנקה ולפעמים במהלכה.
הנקה תכופה תבטיח שזרימת החלב תימשך, אבל עלייך לבקש את סיועו של הצוות הרפואי המטפל בך ולוודא שתפיסת השד טובה.
 

אם החלב אינו יוצא, הוא נשאר בשדיים ואותות כימיים מאותתים לייצור החלב להיחלש. גודש מתמשך שאינו משתחרר מוביל לירידה באספקת החלב ולעתים לדלקת השד.
 

דלקת בשד

דלקת השד (Mastitis) מתארת מצב של דלקת בבלוטת החלב או ברקמת השד. דלקת השד עשויה להיגרם על ידי עצירת החלב בתוך השד עקב לחץ פנימי או חיצוני. גודש מתמשך עלול לגרום לדלקת השד, וכמוהו גם פטמות סדוקות לא מטופלות.

הסימנים לדלקת השד כוללים:

פני לצוות הרפואי המטפל בך לאבחנה וטיפול.

טיפול:

מקורות

Cotterman KJ. Reverse pressure softening: a simple tool to prepare areola for easier latching during engorgement.
J Hum Lact. 2004 May;20(2):227-37.
Humenick SS, Hill PD, Anderson MA. Breast engorgement: patterns and selected outcomes.
J Hum Lact. 1994 Jun;10(2):87-93.
Fetherston C. Mastitis in lactating women: physiology or pathology? Breastfeed Rev. 2001 Mar;9(1):5-12
Lawrence R and Lawrence R. Breastfeeding: A Guide for the Medical Profession, 6th ed. St. Louis: Mosby;
2005:278-281.
Olsen CG, Gordon RE Jr. Breast disorders in nursing mothers. Am Fam Physician. 1990 May;41(5):1509-16.
Roberts KL. A comparison of chilled cabbage leaves and chilled gelpaks in reducing breast engorgement. J
Hum Lact. 1995 Mar;11(1):17-20.
Sandberg CA. Cold therapy for breast engorgement in new mothers who are breastfeeding [Masters thesis].
St. Paul, MN: College of St. Catherine; 1998.
Snowden HM, Renfrew MJ, Woolridge MW. Treatments for breast engorgement
during lactation. Cochrane Database Syst Rev. 2001;(2):CD000046.
Walker M. Breastfeeding and Engorgement. Breastfeeding Abstracts. 2000 Nov;20(2):11-12. Available at:
www.lalecheleague.org/ba/Nov00.html